המאמר הנ"ל אינו מהווה המלצה או חלופה להתייעצות עם מנהל השקעות
רכישות תאגידיות של ETH ממשיכות לרדת, והאסטרטגיה שנודעה כ"treasury trade" – צבירת איתריום על ידי חברות לצורכי אוצר – פורקת הילוך ונחלשת בכ-80% לעומת השיא. על רקע דעיכת הביקושים מצד תאגידים, מספר מצומצם של לווייתנים שואב היצע מהשוק. לפי דיווחים, המחזיק התאגידי הגדול ביותר באיתריום ניצל את הירידה בפעילות לרכוש מיליארדים בדולרים של ETH, עם יעד מוצהר להגיע להחזקה בגודל של כ-5% מההיצע הכולל.
מהו "treasury trade" באיתריום ולמה הוא נחלש?
במהלך השנתיים האחרונות, יותר ויותר חברות בחנו הוספת מטבעות קריפטו למאזן – בין אם כהימור אסטרטגי על צמיחת האקו-סיסטם ובין אם כגידור מפני אינפלציה וסיכוני מטבע. באיתריום, ה"treasury trade" התבטא בהקצאות ישירות ל-ETH, בהחזקה לטווח בינוני-ארוך ולעיתים בהצמדה ליוזמות חדשנות פנימיות כמו בניית תשתיות בלוקצ'יין, תשלומים או שילוב יישומי חוזים חכמים.
אלא שבחודשים האחרונים המומנטום נבלם. התנודתיות במחיר, עליית תשואות באג"ח הממשלתיות, העדפה מחודשת של תזרים מזומנים בטוח והמתנה להתבהרות רגולטורית – כולם תרמו לירידה ניכרת בהקצאות תאגידיות ל-ETH. לפי נתוני שוק עדכניים, נפח עסקאות האוצר במטבע ירד בכ-80% לעומת התקופות החמות של גאות ההקצאות, ומותיר יותר מקום לשחקנים לא-תאגידיים לקבוע את הטון.
לווייתנים תופסים את הבמה: ריכוז רכישות בידיים מעטות
הוואקום שנוצר הוביל לכך שמספר מצומצם של לווייתנים – גופים עתירי הון ומשקיעים כשירים – הפכו לקוני העל של השוק. בהיעדר זרם קבוע של ביקושים מצד תאגידים, כל רכישה גדולה הופכת לבעלת משקל רב יותר על עומק הספר ועל מחיר השוק, ולעיתים אף מחוללת תנודתיות חדה בטווח הקצר.
המשקיע התאגידי הגדול ביותר באיתריום בלט במיוחד בחודשיים האחרונים כשהוסיף למאזנו מיליארדי דולרים של ETH, תוך הצבת יעד שאפתני לצבור עד 5% מההיצע הכולל. יעד כזה, אם יתממש, עשוי להיות בעל השפעות משמעותיות על נזילות השוק, על אסטרטגיות מסחר ועל תפיסת הסיכון של משקיעים מוסדיים וקמעונאיים.
5% מההיצע: המשמעות והשלכות אפשריות
הצבת יעד להחזיק כ-5% מההיצע הכולל של ETH מעוררת כמה שאלות מרכזיות. ראשית, מבחינת נזילות – רכישות בהיקפים כאלה סופגות היצע ומצמצמות את הכמות הזמינה למסחר חופשי, במיוחד כשחלק ניכר מה-ETH כבר נעול בסטייקינג או מוחזק לטווח ארוך בידי משקיעים שאינם רגישים למחיר. שנית, מבחינת מבנה השוק – ריכוז אחוז ניכר מההיצע בידיים מעטות עלול להגדיל את הסיכון לאירועי שוק נקודתיים אם יוחלט לממש חלק מההחזקה או להשתמש בה כמנוף פיננסי.
עם זאת, יש גם צד חיובי אפשרי: מחזיקים ארוכי טווח שמצמצמים את ההיצע הנסחר עלולים להפחית את הלחץ היוצא בזמן ירידות ולתמוך במגמת מחיר ארוכת טווח, במיוחד אם הביקוש לשימושים באיתריום – כגון יישומים פיננסיים, תשתיות L2, וטוקניזציה – ימשיך לצמוח.
גורמי רקע: רגולציה, חשבונאות ותנאי מאקרו
הירידה ברכישות תאגידיות אינה מתרחשת בוואקום. סביבת ריבית גבוהה יחסית משפרת את האלטרנטיבות חסרות הסיכון, ומקשה להצדיק הקצאות מהזן התנודתי. במקביל, תהליכי רגולציה במדינות מערביות ממשיכים להתפתח: כללי דיווח חשבונאיים מתקדמים לכיוון מדידת שווי הוגן לנכסים דיגיטליים, צעד שעשוי להקל על חברות להציג תנודתיות באופן שקוף יותר בדוחות.
בשווקי ההון, מוצרים עוקבי מדד וקרנות סל מבוססות איתריום תרמו להנגשת החשיפה ל-ETH, אך עבור רבות מהחברות עדיין קיימת העדפה לחשיפה עקיפה דרך מוצרים סחירים במקום החזקה ישירה במאזן. התוצאה: ביקוש מוסדי שמתועל לבורסה, בעוד האוצרות התאגידיים נזהרים יותר.
השפעה על נזילות, תנודתיות וביזור
כשמספר קטן יחסית של קונים גדולים שולט בצד הביקוש, השוק עלול להיות חשוף יותר לתנודות פתאומיות. פקודות רכישה או מכירה חריגות יוצרות פערים זמניים בעומק השוק, מה שמעצים תנועות מחיר קצרות-טווח. בהיבט של ביזור, ריכוז היקף משמעותי של ETH בידי לווייתנים ותאגידים עלול לצמצם את פיזור ההיצע, אך מאידך הוא עשוי להעלות את שיעור ה-ETH המוחזק לאורך זמן ולהפחית לחץ מכירות יומיומי.
האקוסיסטם של איתריום ממשיך להתרחב בשכבות השונות – בין אם ברשת הראשית ובין אם ב-L2 – ומייצר ביקוש פונדמנטלי לשימוש בגז, ליישומי DeFi, ל-NFTs ולמקרה שימוש מתפתח של טוקניזציה של נכסים. ככל שהשימושיות עולה, כך גוברת הסבירות שביקוש אורגני יאזן חלק מהרכישות המתרכזות.
סטייקינג והיצע סחיר: עוד ציר שמושפע מהמהלך
חלק ניכר מה-ETH נמצא בסטייקינג לצורך אבטחת הרשת. מצב זה מקטין את ההיצע הסחיר בטווח הקצר ומגביר את הרגישות של השוק לפקודות גדולות. אם לווייתנים ותאגידים מוסיפים לצבור ETH ונועלים אותו בסטייקינג, הלחץ על ההיצע הזמין למסחר עשוי להתגבר. מנגד, יכולת המשיכה מהסטייקינג שנפתחה לאחר עדכוני פרוטוקול קודמים מספקת גמישות נזילות ברמת המערכת, ומאפשרת לסוחרים להתאים חשיפות מהר יותר בעת הצורך.
תרחישים קדימה: מה עשוי לשנות את המגמה
כמה גורמים עשויים להפוך את כיוון ה"treasury trade": התבהרות נוספת בזירה הרגולטורית, אימוץ רחב יותר של כללי שיערוך הוגן בדוחות הכספיים, ירידת תנודתיות מתמשכת, או הוכחת ערך עסקי ישיר משימושי איתריום בחברות (למשל תשלומים, זהויות דיגיטליות ואוטומציה עסקית בחוזים חכמים). בנוסף, אם המוצרים הסחירים ימשיכו לצבור נכסים ולהעמיק את הנזילות, חלק מהחברות עשויות להרגיש בנוח לעבור מחשיפה עקיפה להחזקה ישירה.
בתרחיש הפוך, אם התנודתיות תישאר גבוהה והסביבה המאקרו תמשיך לתעדף מזומנים ותזרים ודאי, סביר שהביקוש התאגידי יישאר מוגבל, בעוד לווייתנים ושחקנים ארוכי-טווח ימשיכו לשלוט בנרטיב הרכישות.
מה המשקיעים צריכים לדעת
משקיעים בשוק ה-ETH צריכים לעקוב אחר שלושה וקטורים מרכזיים: קצב הרכישות של לווייתנים, איתותים מצד חברות ציבוריות לגבי מדיניות קריפטו במאזן, והיקפי השימוש האמיתיים ברשת (עלויות גז, פעילות ב-L2, נפחי DeFi). שילוב של הצטמצמות בהיצע הסחיר עם ביקוש פונדמנטלי עולה עשוי להקטין את האלסטיות של המחיר ולהגביר תנודות. מנגד, פיזור היצע רחב יותר וכניסה מחודשת של תאגידים לקנות בשוק עשויים לייצב את התמונה.
בינתיים, סיפור ה"treasury trade" באיתריום עובר רה-פריימינג: פחות מהלך תאגידי רחב-ממדים, ויותר זירה שבה משקיעים מעטים אך גדולים מנווטים את השוק. היעד של 5% מההיצע הכולל ממחיש עד כמה השפעה מרוכזת יכולה לשנות את דינמיקת ההיצע-ביקוש – לטובה או לרעה – ולהפוך את החודשים הקרובים למבחן חשוב לבשלות ולביזור של שוק ה-ETH.
