המאמר הנ"ל אינו מהווה המלצה או חלופה להתייעצות עם מנהל השקעות
אנדרה דראגוש, חוקר קריפטו בחברת ההשקעות Bitwise, טוען כי ביטקוין ניצב כיום מול “יחס סיכון-סיכוי אסימטרי” שלא נראה מאז תקופת מגפת הקורונה. לדבריו, ההקבלה נעוצה בדפוס מאקרו רחב – שילוב בין תנאי נזילות, כיוון ריביות ריאליות, התנהגות הדולר ושינויי הקצאת הון – שעלולים להצית מהלך תנודתי שבו הסיכוי לעלייה משמעותית גדול מהסיכון לירידה עמוקה.
מהו יחס סיכון-סיכוי אסימטרי בביטקוין?
יחס סיכון-סיכוי אסימטרי פירושו שלשוק יש פוטנציאל לעלייה משמעותית בהשוואה לסיכון היחסי לירידה. בקריפטו, ובביטקוין בפרט, אסימטריה מבנית נובעת ממספר גורמים: היצע מוגבל ומחזורי, בסיס מחזיקים ארוך-טווח חזק, מאזן מטבעות נמוך בבורסות קריפטו, ושילוב של קטליזטורים כמו כניסה מוסדית או אירועים פרוטוקולריים (למשל חצייה). כאשר כל אלה נענים בסביבה מאקרו תומכת, פרופיל התשואה האפשרי עשוי להיות מוטה כלפי מעלה.
מה עומד מאחורי ההשוואה לתקופת הקורונה?
במהלך 2020, לאחר מפולת מרץ, שווקים קיבלו תמיכה מאסיבית מנזילות מוניטרית ופיסקאלית. דראגוש רומז לכך שהיום, אף בלי שחזור מלא של אותם צעדים, הנוף המאקרו מציג מאפיינים מהותיים דומים: ציפיות לשלב רך יותר במדיניות המוניטרית, סימנים לרגיעה בריביות ריאליות, ותמריצים מבניים להקצאת הון לנכסים נדירים דמויי־סחורה. במקביל, דינמיקת הדולר ומחזורי נזילות גלובלית משפיעים על נכסי סיכון, וביטקוין – כישות דיגיטלית נדירה עם היצע ידוע מראש – נהנה מהתזה של “מגן מפני דילול מוניטרי”.
זרמי הון מוסדיים וקרנות סל ספוט
אחד השינויים המבניים המשמעותיים של השנים האחרונות הוא ערוצי הגישה המוסדיים. קרנות סל ספוט לביטקוין הפכו את הנכס לנגיש יותר עבור משקיעים גדולים, והפיחו שקיפות בהיווצרות המחיר דרך ביקוש ספוטי. בתמהיל המאקרו הנוכחי, נוכחותו של ביקוש מוסדי עקבי מסוג כזה יכולה להקטין את עומק הירידות בזמן תיקון, ובכך לתרום לאותה אסימטריה: גם אם השוק מתנדנד, קונים ארוכי־טווח מספקים “רצפת נזילות”.
מבט מבני על השוק – היצע, מחזיקים ותנודתיות
מצד ההיצע, ביטקוין נהנה מנתיב הנפקה יורד וחצייה תקופתית שמקטינה את קצב היצע המטבעות החדשים. על הרקע הזה, מאזן המטבעות בבורסות נותר לאורך זמן ברמות נמוכות יחסית היסטורית, עדות לכך שחלק גדל מההיצע מוחזק בארנקים לטווח ארוך. כאשר היצע נזיל דלוש, תזוזה בביקוש עלולה לייצר תנועה מחירית חדה יותר כלפי מעלה. מנגד, כאשר מופיע לחץ מכירה, התגובה של קונים מבניים – דוגמת קרנות או מחזיקים ארוכי־טווח – יכולה לקצר את משך הירידות.
בנוסף, דחיסה מחודשת בתנודתיות – תופעה שכיחה בשלבים של התבססות מחיר – עשויה לשמש כר לבתים חדות לאחר פריצה. אם דראגוש צודק והסביבה מזכירה את 2020, המשמעות היא שמחזור תנודתיות מתכווץ יכול להקדים מהלך כיוון משמעותי.
איתריום, סולנה והצלבת סיכונים בין רשתות
לצד ביטקוין, השוק עוקב גם אחר איתריום ורשתות חכמות כמו סולנה. אף שהנרטיב הבסיסי של ביטקוין נסמך על נדירות וקונסנזוס פשוט יחסית, האקוסיסטמות של איתריום וסולנה נהנות ממנועי ביקוש אחרים: שימוש ביישומים פיננסיים, יצירת נכסים דיגיטליים, ופעילות מפתחים. כאשר הנזילות מתרחבת, תיתכן זרימת הון משנית גם לנכסים אלה, אך האסימטריה בביטקוין נתפסת לעיתים כחדה יותר בשל מבנה ההיצע והנרטיב של “זהב דיגיטלי”.
סיכונים מרכזיים לתזה
– מדיניות מוניטרית נוקשה מהצפוי: אם ריביות ריאליות יזנקו מחדש או שהדולר יתחזק באופן חד, נכסי סיכון עלולים לסבול, כולל ביטקוין.
– רגולציה: אי־ודאות רגולטורית בשווקים מרכזיים עלולה להשפיע על ערוצי ההשקעה המוסדיים ועל היצע/ביקוש בבורסות.
– לחץ מכירה מצד כורים: לאחר חציה, הכנסות הכורים עשויות להצטמצם יחסית, ובתקופות תנודתיות הם עלולים לממש אחזקות.
– סיכוני מערכת: אירועים נקודתיים כמו כשלים תפעוליים בבורסות, פריצות או פרשיות הונאה – גם אם נדירות – עלולים להכביד זמנית.
דמיון ושוני לעומת 2020
- הדמיון: בשני המקרים המשקיעים בוחנים את ביטקוין דרך פריזמה מאקרו של נזילות, תמחור פרמיית סיכון וסיפור נדירות דיגיטלית. התוצאה האפשרית – אסימטריה שבה ירידה מוגבלת יחסית עשויה לעמוד מול אפסייד משמעותי אם הביקוש מתעבה.
- השוני: 2020 התאפיין בהזרמות מוניטריות חריגות ובהלם כלכלי בריאותי. כיום, המוקד הוא מבני ומוסדי יותר – קרנות סל ספוט, תהליכי אימוץ תאגידי, וכניסה של פתרונות משמורת ובנקאות קריפטו בוגרים. תחום הביזור בשכבות שונות, יחד עם פתרונות קנה מידה, תרם לאקוסיסטמה מגוונת יותר – אך גם לתחרות על תשומת לב המשקיעים בין רשתות ונכסים שונים.
מה זה אומר למשקיעים?
אם אכן האסימטריה נוטה כלפי מעלה, המשמעות למשקיע הסביר היא לחשוב על הקצאה מדודה, ניהול סיכונים, והבנה שהדרך לאפסייד משמעותי עוברת בתנודתיות. שימוש במסגרות כמו חשיפה הדרגתית, הפחתת מינוף ושמירה על אופק השקעה רב־שנתי עשוי להתאים לאופי הנכס. עבור משקיעים מתקדמים, מעקב אחר אינדיקטורים כמו פעילות ברשת, מאזן בורסות, דפוסי מימון בחוזים תמידיים ועקום האופציות יכול לספק אותות משלימים.
קטליזטורים קדימה
– אימוץ מוסדי: הרחבת גישה דרך מוצרים סחירים ופתרונות משמורת עשויה להמשיך למשוך הון.
– סביבת ריביות: התייצבות או ירידה בריביות ריאליות תומכת בנכסים נדירים.
– אירועים ברשת: המשך התבגרות תשתיות סביב ביטקוין (כמו פתרונות תשלומים ושכבות קנה מידה) יכול לשפר שימושיות ונרטיב.
– רוחות גב מאקרו: תנודות בדולר, אינפלציה וציפיות צמיחה עשויות להניע סיבובי הקצאה לטובת נכסים חלופיים.
שורה תחתונה
דבריו של אנדרה דראגוש מ-Bitwise מציבים את ביטקוין בתוך מסגרת רחבה שבה מאפייני המאקרו והמבנה השוקי מתלכדים ליחס סיכון-סיכוי אסימטרי בדומה למה שנרשם לאחר התפרצות הקורונה. אין ודאות בשווקים, וביטקוין ימשיך להיות תנודתי ורגיש להפתעות. עם זאת, שילוב של היצע נדיר, בסיס מחזיקים ארוך־טווח וערוצי ביקוש מוסדיים עשוי לספק את ה”דלק” הנדרש למהלך הבא – אם וכאשר הנזילות והביקוש יתיישרו. האמור אינו ייעוץ השקעות, וכל משקיע נדרש לשיקול דעת עצמאי ולניהול סיכונים זהיר.
